ארון הברית, המונח על אבן השתייה. תיבה של 2.5 אמות על 1.5 ובגובה 1.5, עצי שיטים מצופים זהב מבית ומחוץ — שלוש תיבות זו בתוך זו, זהב, עץ, זהב —, הזהב חלק, בלי שום חריטה. תיבת הזהב החיצונה גבוהה מן האחרות: שפתה עולה סביב הכפורת ובולטת מעט מעליה, כעטרה, כתר תורה. צדו הארוך פונה צפון–דרום, ושני מוטותיו, הבדים, נמשכים ממזרח למערב. ארבע טבעות זהב קבועות בפינות העליונות, סמוך לכפורת, שתיים בכל צד; הבדים אינם מוצאים מהן לעולם, ו־2.5 אמות מפרידות ביניהם — די כדי ששני נושאים יעברו ביניהם. הארון נשאר סגור, תמיד.
ממדים
- תיבה 2.5 × 1.5 × 1.5 אמות
- שלוש תיבות זו בתוך זו (זהב, עץ, זהב)
- ארבע טבעות זהב בפינות העליונות, שתיים בכל צד (רש״י על שמות כה, יב)
- 2.5 אמות בין שני הבדים לפי רש״י; במודל כל בד במרחק 1.38 אמה מן הציר, מחוץ לדפנות
- בדים ≈ 12 אמה (בחירת המודל): אינם ממורכזים — בולטים חצי אמה מערבית לארון ונמשכים מזרחה דרך אמה טרקסין עד הפרוכת החיצונה, כ־11 אמה מציר הארון
מקורות
הכרעת הפרויקטעמדת הפרויקט: הסיור מראה את המקדש העתידי, והארון במקומו — ארונו של משה, שגנז יאשיהו (יומא נב ע״ב; רמב״ם, הלכות בית הבחירה ד, א). אין מקור שמתאר את שובו, וירמיהו ג, טז מבשר דווקא את שכחתו: ״לֹא יֹאמְרוּ עוֹד אֲרוֹן בְּרִית ה׳ וְלֹא יַעֲלֶה עַל לֵב... וְלֹא יֵעָשֶׂה עוֹד״. בחירת הסיור: הזהב החלק, בלי חריטה, ואורך הבדים, שאין מקור שנותן אותו; הם חוצים את אמה טרקסין, מושכים עמם את הפרוכת הפנימית ודוחקים בפרוכת החיצונה, ומכאן הבליטות של יומא נד ע״א. הוכרע: הטבעות בפינות העליונות (רש״י על שמות כה, יב). נדחה: הרמב״ן (על שמות כה, יב), שלפיו הן בפינות התחתונות, ואבן עזרא, שמפרש ״פעמותיו״ כרגליים.