המזבח החיצון, בנוי אבנים שלא הונף עליהן ברזל, מחוברות בסיד ומסוידות פעמיים בשנה. בסיסו, היסוד, צלעו 32 אמה וגובהו אמה; נסיגה של אמה נותנת 30 × 30 עד הסובב, ההיקף שאפשר להלך עליו בגובה שש אמות; נסיגה שנייה נותנת 28 × 28 עד פני המערכה. ארבע קרנות חלולות, אמה על אמה, בפינותיו. הוא אינו ממורכז על ציר ההיכל: הוא מוסט תשע אמות לדרום.
ממדים
- יסוד: 32 × 32 אמה, גובה 1 אמה
- 30 × 30 עד הסובב, בגובה 6 אמות (1 יסוד + 5)
- 28 × 28 עד פני המזבח (מערכה)
- קרנות: ארבע קרנות חלולות, אמה על אמה, בפינות; גובהן אמה בדגם, חמישה טפחים לדעת הרמב״ם (בית הבחירה ב, ח)
- אמה 1 למעבר (מקום הילוך רגלי הכהנים), ואחריה אזור האש של 24 × 24
- גובה כולל 10 אמות (≈ 4.8 מ׳) בדגם: 9 עד פני המזבח + 1 של קרן (בחירת הסיור); לדעת הרמב״ם 58 טפחים בסך הכול, ומהם תשע אמות פחות טפח עד מקום המערכה (בית הבחירה ב, ו; ב, ט)
- 32 אמה בחלוקת העזרה ממזרח למערב וכן בחלוקתה מצפון לדרום
- הקצה הצפוני במרחק 60.5 אמה מן הכותל הצפוני: המרכז 9 אמות דרומית לציר ההיכל
מקורות
הכרעת הפרויקטהוכרע: המזבח מוסט לדרום, מרכזו תשע אמות מדרום לציר ההיכל. כך עולה ממידות ה, ב כפי שהרמב״ם מבאר אותה, וכשיטת ר׳ אליעזר בן יעקב, הרוצה שה״צפון״ — מקום שחיטת קדשי קדשים — יהיה פנוי מכלום, ואפילו מן המזבח (זבחים נט ע״א). נדחו: מזבח ממוצע מול ההיכל כשיטת ר׳ יהודה (זבחים נח ע״ב), שבה הולכים דגמים רבים, ומזבח שכולו בצפון כשיטת ר׳ יוסי הגלילי (זבחים נט ע״א). המידות העגולות הן של תנא קמא במידות ג, א, ושם ר׳ יוסי מתאר מזבח ראשון של 28 על 28 שבני הגולה הוסיפו עליו ארבע אמות מן הדרום וארבע מן המערב; הרמב״ם מונה בטפחים (בית הבחירה ב, ז): יסוד של חמישה טפחים, פני המזבח 28 אמה וארבעה טפחים, מקום המערכה 24 אמה וארבעה טפחים. בחירת הסיור: גובה עשר אמות, תשע עד פני המזבח ואחת של קרן, חלוקה שאינה כדברי הרמב״ם.