בלגה היא המשמר החמישה עשר מתוך עשרים וארבעה. המשנה קונסת אותה שלוש פעמים: לעולם היא חולקת את הלחם בדרום, אפילו ביום שהיא נכנסת; טבעתה קבועה, ועליה להשתמש בשל אחרים; וחלונה סתומה. הגמרא מביאה שני טעמים. מרים בת בלגה המירה דתה ונישאה לסרדיוט יווני; כשנכנסו היוונים להיכל בעטה בסנדלה על גבי המזבח ואמרה: "לוקוס לוקוס! עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק?" חכמים קנסו את כל המשמר, שכן "שותא דינוקא בשוקא, או דאבוה או דאימיה". ויש אומרים: משמרתה שהתה לבוא, ונכנס ישבב אחיו, המשמר שלפניה, ושימש תחתיו.
ממדים
- המשמר ה־15 מתוך 24
- החלון, הטבעת וחלוקת הלחם
מקורות
- סוכה 5:8"בִּלְגָּה לְעוֹלָם חוֹלֶקֶת בַּדָּרוֹם, וְטַבַּעְתָּהּ קְבוּעָה, וְחַלּוֹנָהּ סְתוּמָה"
- סוכה 56b"מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה… כששמעו חכמים בדבר, קבעו את טבעתה וסתמו את חלונה"
- דברי הימים א 24:14"לְבִלְגָּה חֲמִשָּׁה עָשָׂר"
- ברטנורא על סוכה 5:8"חַלּוֹנוֹת הָיוּ בְּלִשְׁכַּת הַחֲלִיפוֹת שֶׁשָּׁם גּוֹנְזִין אֶת סַכִּינֵיהֶם"
- ירושלמי סוכה 5:8"וחלונה סתומה… כהיא דתנינן תמן הוא היה נקרא בית החולפות ששם היו גונזין את הסכינין"
הכרעת הפרויקטבחירת הסיור: המשנה אינה אומרת היכן היה חלונה של בלגה. הסיור מסדר את החלונות לפי סדר המשמרות, שנים עשר הראשונים בצפון: בלגה נופלת בדרום, בשורה העליונה. החלון נסתם באבן שקועה מעט, כדי שייראה סתום.