אבן אחת מן הרצפה, שאינה דומה לחברותיה. כהן בעל מום היה מתליע בלשכה זו את עצי המערכה; ראה את הרצפה שהיא משונה מחברותיה, בא ואמר לחברו, ולא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו. וידעו בייחוד ששם הארון נגנז. שני בתים כבר קיבלו זאת מאבותיהם, של בית רבן גמליאל ושל בית רבי חנניא סגן הכהנים: הם היו משתחווים במקדש ארבע עשרה השתחוויות ולא שלוש עשרה, והיתרה כנגד דיר העצים. הגמרא מביאה נוסח אחר: שני כהנים בעלי מומין היו מתליעין בעצים, ונשמטה קרדומו של אחד מהם ונפלה שם, ויצתה אש ואכלתו.
ממדים
- אבן אחת מן הרצפה: 4 × 8 אמות
- מוגבהת עשירית אמה
- בלשכת העצים, מול הפתח
מקורות
- שקלים 6:1"וְהֵיכָן הָיְתָה יְתֵרָה, כְּנֶגֶד דִּיר הָעֵצִים, שֶׁכֵּן מָסֹרֶת בְּיָדָם מֵאֲבוֹתֵיהֶם שֶׁשָּׁם הָאָרוֹן נִגְנַז"
- שקלים 6:2"מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְעַסֵּק, וְרָאָה הָרִצְפָּה שֶׁהִיא מְשֻׁנָּה מֵחֲבֵרוֹתֶיהָ. בָּא וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ. לֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר אֶת הַדָּבָר עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ, וְיָדְעוּ בְיִחוּד שֶׁשָּׁם הָאָרוֹן נִגְנַז"
- ברטנורא Shekalim 6:1"לִשְׁכָּה שֶׁשָּׁם הָיוּ אוֹצְרִים כָּל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה, וְהִיא הָיְתָה בְּמִקְצוֹעַ מִזְרָחִית צְפוֹנִית שֶׁל עֶזְרַת נָשִׁים"
- ברטנורא Shekalim 6:2"לֹא הָיְתָה הָאֶבֶן שָׁוָה לִשְׁאַר אַבְנֵי הָרִצְפָּה, וְהֵבִין שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מִשָּׁם וְהֻחְזְרָה"
- יומא 54a"וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אָרוֹן בְּלִשְׁכַּת דִּיר הָעֵצִים הָיָה גָּנוּז"
- יומא 54a"שְׁנֵי כֹהֲנִים בַּעֲלֵי מוּמִין הָיוּ מַתְלִיעִין בְּעֵצִים, וְנִשְׁמְטָה קַרְדּוּמּוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם וְנָפְלָה שָׁם, וְיָצְתָה אֵשׁ וַאֲכָלַתּוּ"
- יומא 53b"רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אָרוֹן גָּלָה לְבָבֶל"
- יומא 53b"רַבִּי יְהוּדָה (בֶּן לָקִישׁ) אוֹמֵר: אָרוֹן בִּמְקוֹמוֹ נִגְנַז"
- רמב״ם, הלכות בית הבחירה 4:1"בָּנָה בּוֹ מָקוֹם לִגְנֹז בּוֹ הָאָרוֹן לְמַטָּה בְּמַטְמוֹנִיּוֹת עֲמֻקוֹת וַעֲקַלְקַלּוֹת וְיֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ צִוָּה וּגְנָזוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה"
- תוספות יום טוב Shekalim 6:2"וכפי' רש"י ביומא פרק ה' דף נ"ד ומוקים התם דבבית שני היה"
הכרעת הפרויקטהוכרע: ״דיר העצים״ הוא לשכת העצים, במקצוע מזרחית צפונית של עזרת נשים (ברטנורא על שקלים ו, א), וכדעת חכמים שהארון גנוז שם (יומא נד ע״א); האבן לא הייתה שווה לשאר אבני הרצפה, סימן שנסתלקה משם והוחזרה (ברטנורא על שקלים ו, ב). נדחה: ארון גלה לבבל, כדברי רבי אליעזר, או במקומו נגנז, בקודש הקודשים, כדברי רבי יהודה בן לקיש (יומא נג ע״ב). הרמב״ם אומר רק ששלמה בנה תחת הבית מטמוניות עמוקות ועקלקלות, ושם ציווה יאשיהו לגונזו (בית הבחירה ד, א). המעשה היה בבית שני (תוספות יום טוב). הסיור מראה את המקדש העתידי, והארון שב למקומו: האבן מציינת את המקום שבו, לפי מסורת זו, נגנז. בחירת הסיור: מקום האבן בלשכה, מידתה — כמידת אבן אחת מן הרצפה — וגובהה.